התחלנו את היום בארוחת בוקר במאפייה שליד המלון, האוכל היה בסדר אבל לא יותר מזה. אחר כך הלכנו לתחנת הרכבת (הפעם ידענו שיש כניסה קרובה למלון) ולקחנו רכבת שבאופן מפתיע הייתה חדישה.
נסענו אתה עד מרכז העיר, ושם עלינו לכיכר מריאן. היה שם איזה הפנינג מוזר ומגניב, אבל לא התעמקנו. התחלנו ללכת לכיוון התחנה שממנה אנחנו אמורים לקחת את הרכבת לאוסטריה (חכו היה עם זה סיפור) בדרך עצרנו לשוקו וקפה, ומיד כשראינו את החנות של דיסני עצרנו לסשן תמונות (מדהים דרך אגב). המשכנו ללכת לכיוון התחנה, בדרך עברנו פורשה (בתחילת הטיול זה עוד היה מראה מרהיב).
בערך שעה לפני שהרכבת אמורה לצאת הגענו לתחנה (לקחנו טווח ביטחון, מומלץ בחום לכל מי שלוקח רכבת בגרמניה) נכנסו לתחנה וראינו דוכן כרטיסים, שמחנו על מזלנו הטוב שהכניס אותנו לכניסה הנכונה (מתוך שמונה) ונעמדנו בתור. אחרי בערך עשר דקות הגיע תורנו, ומיד כשאמרנו שאנחנו צריכים כרטיס לאוסטריה אמרנו לנו שזה לא בדוכן הזה אלא למעלה. יופי לנו, עכשיו אנחנו יודעים שבמקום כלשהו בשלוש הקומות שמעל העמדה ההיא אנחנו יכולים לקנות כרטיס לרכבת. עלינו קומה אחת וראינו מודיעין שהיה נראה מבטיח. גם בו עמדנו איזה חמש דקות ואז קיבלנו תשובה אינפורמטיבית יותר וידענו ללכת למכונה מסוימת שמוכרת כרטיסים.
הלכנו למכונה והקלדנו את היעד שלנו (worgl אם רציתם לדעת) חיפשנו, וחיפשנו שוב. והמכונה לא מצאה. נלחצנו מאוד, ואז ראינו שסימנו למכונה לחפש רק בתוך גרמניה, החלפנו לכל אירופה. ומצאנו את היעד, קנינו שני כרטיסים, ואז עוד קנינו סנדוויץ' לדרך, ועלינו לרכבת (בסוף עם כל הטווח ביטחון עלינו עליה בערך עשר דקות לפני שהיא יצאה) נכנסו לרכבת וראינו שיושבים בתאים (כן, כמו בסרטי המערב הפרוע שיש דלתות כאלה במסדרון) ראינו שיש גם קרון מסעדה אבל החלטנו להתרחק באטיות. ישבנו בשני כיסאות ליד החלון ונהנינו מהנוף במשך שעתיים, הגענו לתחנת היעד, וירדנו מהרכבת. קנינו שני כרטיסים לאוטובוס, ויצאנו מהתחנה.
נסענו אתה עד מרכז העיר, ושם עלינו לכיכר מריאן. היה שם איזה הפנינג מוזר ומגניב, אבל לא התעמקנו. התחלנו ללכת לכיוון התחנה שממנה אנחנו אמורים לקחת את הרכבת לאוסטריה (חכו היה עם זה סיפור) בדרך עצרנו לשוקו וקפה, ומיד כשראינו את החנות של דיסני עצרנו לסשן תמונות (מדהים דרך אגב). המשכנו ללכת לכיוון התחנה, בדרך עברנו פורשה (בתחילת הטיול זה עוד היה מראה מרהיב).
בערך שעה לפני שהרכבת אמורה לצאת הגענו לתחנה (לקחנו טווח ביטחון, מומלץ בחום לכל מי שלוקח רכבת בגרמניה) נכנסו לתחנה וראינו דוכן כרטיסים, שמחנו על מזלנו הטוב שהכניס אותנו לכניסה הנכונה (מתוך שמונה) ונעמדנו בתור. אחרי בערך עשר דקות הגיע תורנו, ומיד כשאמרנו שאנחנו צריכים כרטיס לאוסטריה אמרנו לנו שזה לא בדוכן הזה אלא למעלה. יופי לנו, עכשיו אנחנו יודעים שבמקום כלשהו בשלוש הקומות שמעל העמדה ההיא אנחנו יכולים לקנות כרטיס לרכבת. עלינו קומה אחת וראינו מודיעין שהיה נראה מבטיח. גם בו עמדנו איזה חמש דקות ואז קיבלנו תשובה אינפורמטיבית יותר וידענו ללכת למכונה מסוימת שמוכרת כרטיסים.
הלכנו למכונה והקלדנו את היעד שלנו (worgl אם רציתם לדעת) חיפשנו, וחיפשנו שוב. והמכונה לא מצאה. נלחצנו מאוד, ואז ראינו שסימנו למכונה לחפש רק בתוך גרמניה, החלפנו לכל אירופה. ומצאנו את היעד, קנינו שני כרטיסים, ואז עוד קנינו סנדוויץ' לדרך, ועלינו לרכבת (בסוף עם כל הטווח ביטחון עלינו עליה בערך עשר דקות לפני שהיא יצאה) נכנסו לרכבת וראינו שיושבים בתאים (כן, כמו בסרטי המערב הפרוע שיש דלתות כאלה במסדרון) ראינו שיש גם קרון מסעדה אבל החלטנו להתרחק באטיות. ישבנו בשני כיסאות ליד החלון ונהנינו מהנוף במשך שעתיים, הגענו לתחנת היעד, וירדנו מהרכבת. קנינו שני כרטיסים לאוטובוס, ויצאנו מהתחנה.
אחרי נסיעה של בערך שעה, ומעבר בכל כפר באזור שיש לו שם פחות או יותר, הגענו לתחנה שלנו. התחלנו ללכת, והיינו מאוד נרגשים מהתחלת המסלול. הלכנו על כביש למשל די הרבה זמן, וכל הזמן התרשמנו מההרים המטורפים שהיו לידנו. בסוף הגענו לאגם די גדול, אותו הקפנו בשביל מפותל ויפה.
לקראת הצהריים המאוחרים הגענו לפנסיון מאייר. בגלל שלמלון לא ממש היה מקום, זכינו לישון בבית קטן בגינה. בצהריים זה היה נראה מקום נחמד מאוד אבל בערב התגלו בעיות, חכו, אני מגיע לזה. הלכנו לארוחת ערב במסעדה של המלון, ובגלל שהאנגלית של רוב האוסטרים היא בערך ברמה של ילד בכיתה ד, התקשינו קצת להבין את התפריט. בסוף הזמנו שניצל, ונתח לא מזוהה שאמור היה להיות טעים. המנות הגיעו והנתח הלא מזוהה אכן היה מאוד טעים, גם השניצל היה חביב ביותר.
זוכרים שאמרתי שהתגלו בעיות בערב? אז כן, כשחזרנו מארוחת הערב לביתן (אני חושב שאני מתאר אותו ביותר ממה שהוא היה עכשיו) הוא היה קר כמו ההרים שם בשיא החורף. בנוסף הויפי של המלון נקלט בביתן ממש גרוע, מה שהקשה עלינו לספוג קצת תרבות ולראות נטפליקס. בלילה קפאנו מקור וביחד חלקנו ארבע שמיכות (למרות זאת היה ממש קר).
