אז עכשיו כבר ממש בוקר, אבל עוד לא צריך לקום. הובטח גשם, אבל בינתיים יפה בחוץ. חשבתי על שלשום.
שלשום, היום שבסופו הגענו לקופשטיין למלון "צור פוסט", התחיל בגשם במאייר. במאייר, או פנסיון מאייר, סמוך לאגם הינטרשטיינר סי בילינו שני לילות. דרך אגב, אתמול, איפושהו מהרכס עם הצלבים, פתאום הציץ אלינו ההינטרשטיינר. אז קמנו מהלילה השני במאייר, אכלנו א' בוקר, ארזנו ליציאה בגשם ובאנו לעשות צ'ק אאוט. היה משהו מוזר בינינו לבין האיש במאייר. לא הבנתי בדיוק. יכול להיות שהוא פשוט הרגיש פחות נוח באנגלית.
יצאנו בגשם, במגמה ברורה של עלייה. רוב הזמן על דרך כורכר, כשנקודת הציון הכי משמעותית היום היא הוכ-אג (hochegg). הולכים בגשם, לא גשם רציני בכלל, וזהו בעצם. האם היו שם מלא דברים שאני שוכח? כנראה שכן. אם אזכר אכתוב אחר כך. הוכ-אג הוא מעבר גבוה עם צלב גדול (הראשון שראינו), מעין פינת ישיבה לקבוצה, ומה שנראה כמו מצלמת רשת. אכלנו חטיף אנרגיה, והתחלנו לרדת.
בסוף היום הזה יש עוד עלייה קטנה, ובסופה רכבל שיורד לקופשטיין. כל הזמן תהינו האם הרכבל פועל. בגלל שאני לא זוכר הרבה פרטים, ואולי גם לא ממש מעניין שחצינו נחל קטן, אגיע לסוף. אה, מילה על מעברי הבקר. יש כאן המון בקר וכמה סוגי מעברים, החל ממה שיש גם בארץ, דרך מעבר שהוא כמו שער מסתובב בכניסה לסופר, ועד למדרגה שמגיעה להנמכה בגדר.
טוב, אז תכף ממש קמים ובאמת אגיע לסוף. הרכבל פעל, והתברר כמשהו רגוע ומקסים, כיסאות יחיד עם התרמיל על הברכיים, שני רכבלים שונים של לדעתי עשרים דקות - חצי שעה ביחד, שהורידו אותנו לקופשטיין. לקצה שומקום בקופשטיין, עד כדי כך שכששאלנו את גוגל איך מגיעים למלון בתח"צ הוא אמר שהוא לא מוצא… הלכנו ברגל.
בצד העליון של הרכבל ראינו שלושה אנשים שראינו כבר קודם, שלושה מטיילים שהתיקים שלהם לא נראו כמו של האוסטרים. הם אכן התבררו כאנגלים, אבל אני כותב את זה רק כדי לזכור לכתוב על התיקים של האוסטרים. עכשיו אעיר את כרמי. שיהיה יום טוב!
שלשום, היום שבסופו הגענו לקופשטיין למלון "צור פוסט", התחיל בגשם במאייר. במאייר, או פנסיון מאייר, סמוך לאגם הינטרשטיינר סי בילינו שני לילות. דרך אגב, אתמול, איפושהו מהרכס עם הצלבים, פתאום הציץ אלינו ההינטרשטיינר. אז קמנו מהלילה השני במאייר, אכלנו א' בוקר, ארזנו ליציאה בגשם ובאנו לעשות צ'ק אאוט. היה משהו מוזר בינינו לבין האיש במאייר. לא הבנתי בדיוק. יכול להיות שהוא פשוט הרגיש פחות נוח באנגלית.
יצאנו בגשם, במגמה ברורה של עלייה. רוב הזמן על דרך כורכר, כשנקודת הציון הכי משמעותית היום היא הוכ-אג (hochegg). הולכים בגשם, לא גשם רציני בכלל, וזהו בעצם. האם היו שם מלא דברים שאני שוכח? כנראה שכן. אם אזכר אכתוב אחר כך. הוכ-אג הוא מעבר גבוה עם צלב גדול (הראשון שראינו), מעין פינת ישיבה לקבוצה, ומה שנראה כמו מצלמת רשת. אכלנו חטיף אנרגיה, והתחלנו לרדת.
בסוף היום הזה יש עוד עלייה קטנה, ובסופה רכבל שיורד לקופשטיין. כל הזמן תהינו האם הרכבל פועל. בגלל שאני לא זוכר הרבה פרטים, ואולי גם לא ממש מעניין שחצינו נחל קטן, אגיע לסוף. אה, מילה על מעברי הבקר. יש כאן המון בקר וכמה סוגי מעברים, החל ממה שיש גם בארץ, דרך מעבר שהוא כמו שער מסתובב בכניסה לסופר, ועד למדרגה שמגיעה להנמכה בגדר.
טוב, אז תכף ממש קמים ובאמת אגיע לסוף. הרכבל פעל, והתברר כמשהו רגוע ומקסים, כיסאות יחיד עם התרמיל על הברכיים, שני רכבלים שונים של לדעתי עשרים דקות - חצי שעה ביחד, שהורידו אותנו לקופשטיין. לקצה שומקום בקופשטיין, עד כדי כך שכששאלנו את גוגל איך מגיעים למלון בתח"צ הוא אמר שהוא לא מוצא… הלכנו ברגל.
בצד העליון של הרכבל ראינו שלושה אנשים שראינו כבר קודם, שלושה מטיילים שהתיקים שלהם לא נראו כמו של האוסטרים. הם אכן התבררו כאנגלים, אבל אני כותב את זה רק כדי לזכור לכתוב על התיקים של האוסטרים. עכשיו אעיר את כרמי. שיהיה יום טוב!
